רשלנות רפואית — איך יודעים אם יש עילה לתביעה?

שלושת התנאים שבלעדיהם אין תביעה

זו הנקודה שהכי חשוב להפנים, והיא גם המפתיעה ביותר עבור מי שנפגע: תוצאה רפואית קשה אינה כשלעצמה רשלנות. ברפואה קיימים סיכונים מובנים, וגם טיפול שנעשה כראוי עלול להסתיים בתוצאה קשה. כדי שתקום עילה לתביעה, נדרשים שלושה יסודות מצטברים:

• חובת זהירות — קיומו של יחס מטפל–מטופל שמקים חובה לפעול בזהירות. זהו לרוב היסוד הפשוט ביותר להוכחה.
• הפרה של החובה — סטייה מרמת המיומנות והזהירות שרופא סביר באותו תחום היה נוקט באותן נסיבות. השאלה אינה "האם היה אפשר לעשות טוב יותר בדיעבד", אלא האם ההתנהלות חרגה ממה שמקובל באותה עת.
• קשר סיבתי לנזק — שההפרה היא שגרמה לנזק. גם כשהייתה התרשלות, אם הנזק היה מתרחש ממילא — הקשר הסיבתי לא מתקיים.

היסוד השני והשלישי הם לב העניין, והם נבחנים כמעט תמיד באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי מאותו תחום. ללא חוות דעת כזו קשה מאוד לקדם תיק רשלנות רפואית, וזו גם הסיבה שהשלב הראשון בכל בדיקה רצינית הוא לא משפטי אלא רפואי.

סימנים שמצדיקים בדיקה מקצועית

אלה אינם "הוכחה לרשלנות", אבל הם מצבים שבהם שווה להעביר את התיק לבחינה מקצועית:

• אבחון מאוחר או שגוי — תלונות חוזרות שלא נבדקו לעומק, או ממצא שהיה בבדיקה ולא טופל בזמן.
• סיבוך שלא הוסבר מראש — כשלא נמסר מידע על סיכון ידוע לפני שנחתמה הסכמה לטיפול או לניתוח.
• פער בין הצפוי למה שקרה — הליך שגרתי שהסתיים בתוצאה חריגה, בלי הסבר רפואי מניח את הדעת.
• רישום חסר או סותר — תיק רפואי שחסרים בו מסמכים, או שיש בו סתירות מהותיות.
• סירוב למסור מסמכים — לפי חוק זכויות החולה, למטופל יש זכות לקבל את המידע הרפואי שנוגע אליו.

מה עושים לפני שפונים לעורך דין

שני צעדים מקדימים חוסכים זמן, כסף ואכזבות:

• להוציא את התיק הרפואי המלא — לא רק סיכום האשפוז: גיליונות סיעוד, פרוטוקול ניתוח, פענוחי הדמיה, בדיקות מעבדה והתכתבויות. התיק הוא הראיה המרכזית, ובלעדיו אי אפשר להעריך דבר.
• לתעד את ההשלכות — ימי אי-כושר, טיפולים שנדרשו בעקבות האירוע, הוצאות שנשאתם בהן והשפעה על העבודה והתפקוד היומיומי.

חשוב לדעת גם שתביעת רשלנות רפואית היא הליך ארוך ותובעני, שדורש חוות דעת מומחים ומשאבים. לכן ההחלטה אם לפתוח בו צריכה להתקבל בעיניים פקוחות — אחרי בדיקה מקצועית, ולא מתוך תחושת עוול בלבד.

המסלול המהיר שרבים מדלגים עליו

כאן נמצא אחד הפערים הגדולים ביותר. בזמן שתביעת הרשלנות מתנהלת — הליך שיכול להימשך שנים — קיימות זכויות ביטוחיות שאפשר לממש הרבה קודם, והן אינן תלויות כלל בשאלה אם הייתה רשלנות. הן מופעלות על ידי הנזק עצמו, לא על ידי אשמת מישהו:

• אובדן כושר עבודה — בפוליסה פרטית או בקרן הפנסיה, אם המצב הרפואי מונע חזרה לעבודה. פרטים בעמוד מימוש זכויות רפואיות ואובדן כושר עבודה.
• ביטוח מחלות קשות — משלם סכום חד-פעמי עם האבחון, ללא קשר להוצאות בפועל.
• נכות מתאונה או ביטוח בריאות פרטי — לכיסוי טיפולים, ניתוחים ותרופות מחוץ לסל.
• נכות כללית בביטוח לאומי — מסלול נפרד לחלוטין מהתביעה האזרחית.

הבעיה המעשית: רוב האנשים כלל לא יודעים אילו כיסויים יש להם. פוליסות נרכשו לפני שנים, חלקן דרך מקום העבודה או דרך קרן הפנסיה, ואיש לא זוכר אותן. איתור מסודר דרך איחוד ואיתור קופות פנסיה מגלה את התמונה המלאה.

למה דווקא אלפנט פיננסים

קבוצת אלפנט פיננסים מלווה משפחות בישראל בביטוח, פיננסים ומשפט משנת 1974. ברשלנות רפואית היתרון שלנו הוא בשילוב שכמעט לא קיים בשוק: עורכי דין וסוכני ביטוח מורשים תחת קורת גג אחת.

• שני מסלולים במקביל — בוחנים את עילת הרשלנות, ובמקביל מממשים את הכיסויים הביטוחיים שיכולים לשלם הרבה קודם.
• בדיקה כנה מראש — אם אין עילה, נאמר את זה. עדיף לשמוע את זה בהתחלה מאשר אחרי שנים והוצאות.
• איתור כיסויים שנשכחו — סריקה מלאה של הפוליסות והקרנות שברשותכם.
• קבוצה מפוקחת — פעילות הביטוח והפיננסים של הקבוצה פועלת בפיקוח רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

שאלות נפוצות